עיריית אילת - עמוד הבית

בר עליון
דלג על בר עליון

סטודנטים חוקרים את העיר

2/08/2016
סטודנטים חוקרים את העיר (הגדל)

סטודנטים חוקרים את העיר

זאת השנה הרביעית בה סטודנטים הלומדים לתואר ראשון, במחלקה לניהול בקמפוס אילת של אוניברסיטת בן גוריון, שותפים לגיבוש המלצות להמשך פיתוח כלכלי-חברתי בעיר. 27 סטודנטים, חלקם בני ובנות אילת וחלקם צפוניים שבחרו לעבור לאילת, מציגים שבעה פרויקטים, שאמורים להיטיב עם העיר אילת ולתרום לקידומה ופיתוחה, בתוכם: היתכנות כלכלית לפיתוח שוק קולינרי מקומי באילת, מודלים חדשים לגיוס רופאים נוספים לבית חולים "יוספטל", היתכנות כלכלית להקמת מרכז מידע אינטראקטיבי לתיירות, בחינת ההזדמנויות בעיר להגדלת מספר העסקים של תושבות באילת, בחינת התפקיד של הטכנולוגיה בפיתוח אטרקציות קיימות והגדלת הביקורים החוזרים, היתכנות כלכלית לבניית מעונות סטודנטים חדשים, בחינת פתרונות למניעת בריחת מוחות של אקדמאיים צעירים מאילת. כמו בשנים עברו, גם השנה נבחרו שלושה פרויקטים מצטיינים שזיכו את הסטודנטים במלגת "קרן אילת" ליישום ההמלצות. הפרויקטים שזכו במקום הראשון גיוס רופאים, במקום השני פיתוח אטרקציות באמצעות טכנולוגיה ובמקום השלישי יזמות נשית.

את הפרויקט יזמה מירי ארביב, דוקטורנטית בפקולטה לניהול, מתוך רצון להעניק לסטודנטים הכשרה נוספת תוך התנסות בשטח ולאפשר להם לחשוב מחוץ לקופסא באופן שגם העיר אילת תיהנה מכך. תחילה, עסקו רוב הפרויקטים בהמשך פיתוחה התיירותי של אילת. בהמשך גדלה הנטייה לסוגיות הקשורות גם לתושבי העיר וליכולת העיר להגדיל את מספר התושבים בה. את יישום הפרויקט מלווה מראשיתו מנכ"ל העירייה – פיליפ אזרד, כאשר כל צוות סטודנטים מלווה על ידי אחד ממנהלי העירייה ותאגידיה. החל מהשנה, חבר לפרויקט גם מרכז הצעירים בעירייה, אשר יהיה הגורם שיעקוב אחר יישום ההמלצות.

אתמול (א') הכריז ראש העירייה – מאיר יצחק הלוי על הפרויקטים הזוכים וציין לשבח את איכות העבודות ומעורבות הסטודנטים בכל הנוגע לאילת. המנהל האקדמי בפועל של אוניברסיטת בן גוריון באילת- פרופ' נדב ששר הצטרף לדברים והדגיש את הערך הרב שיש לשיתוף הפעולה בין העיריה והקמפוס ואמר, כי ההכשרה הטובה ביותר של דור העתיד אינה יכולה להישאר רק בספריה. אנו מאמינים, כי סטודנטים לניהול הלומדים דרך הרגליים, יהיו מנהלים טובים יותר. את הפרויקטים המצטיינים בחר חבר שופטים מכובד: שבי שי - מנכ"ל התאחדות המלונות באילת, חנן עמוס - יועץ כלכלי, מגי טובל - מנהלת תכנית עיר ללא אלימות, מינהל שח"ק, יניב מזרחי- יועץ עסקי, אבי כראל - מסעדן ואיש עסקים, רוברט סיבוני - חבר מועצת העיר ואיש עסקים, אור חביב - מנהל האב אילת, אמוץ קרוגליאק - יועץ עסקי, בועז אדטו - יזם היי טק, אבי קנדלקר - מנהל משרד התיירות באילת, משה זיסו - החברה הכלכלית אילת, ליאת אגסי - מנהלת שיווק תאגיד התיירות, טל חורש - יועצת שיווק. גובה המלגה 5,000-15,000 ₪ בהתאם למקומות ראשון עד שלישי (20% מלגה אישית, 80% מלגה ליישום הפרויקט).

להלן פירוט הפרויקטים:

 

 

היתכנות כלכלית לפיתוח שוק קולינרי מקומי באילת

הפרויקט בוצע על ידי הסטודנטיות: נופר לוי, ויקטוריה דדון, תמי קג'ילוטי ושירה כהן ולווה על ידי מנכ"ל חכ"א – אבי כהן.

לטובת גיבוש ההמלצות, ערכו הסטודנטיות ראיונות אישיים עם בעלי אטרקציות וגורמי שיווק באילת, עם מנכ"ל החברה הכלכלית לאילת (חכ"א) ועם מנכ"ל תאגיד התיירות העירוני. עוד ערכו הסטודנטיות, קבוצת מיקוד שבה השתתפו בעלי עסקים מקומיים בתחום הקולינריה והפיצו שאלונים בקרב תיירים ותושבי העיר. מהממצאים גילו הסטודנטיות, כי ישנה היענות גדולה מצד כל הגורמים להקמת שוק קולינרי עירוני באילת, אשר יהווה פתרון לבעיות שהוצגו, ביניהן עלות הקמת שוק, שיווק ופרסום, בירוקרטיה ועוד. תמימות דעים נרשמה בקרב כולם, שיזם פרטי צריך לנהל את השוק ולא בהתארגנות משותפת של בעלי עסקים. לאחר גיבוש הממצאים, המליצו הסטודנטיות על הקמת שוק קולינרי באילת, אשר יתרום לפיתוח העיר הן בתחום התרבותי, כאשר השוק יהווה מקום מפגש אותנטי בין התייר לבין התושב ויביא ערך מוסף לתדמיתה של אילת כעיר קולינרית ייחודית, והן בתחום הכלכלי, אשר יפתח הזדמנויות שיווקיות ואופקים חדשים עבור בעלי העסקים המקומיים למכירת תוצריהם, יעלה את פדיונם ורווחיהם, ויחד עם זאת יצור הזדמנויות תעסוקה נוספות עבור התושבים.

מודלים חדשים לגיוס רופאים נוספים לבית חולים "יוספטל"

הפרויקט בוצע על ידי הסטודנטיות: יובל אידל, ליהיא וולף, ליהיא אדיר ועדן קדוש ולווה על ידי המנהל האדמיניסטרטיבי של בית חולים יוספטל – דורון ויינברג.

לטובת גיבוש ההמלצות, בחנו הסטודנטיות את בית החולים באמצעות מודלים ניהוליים, מהם עלה כי מיקומו המיוחד של בית החולים "יוספטל" יוצר קשיים הייחודים לפריפריה, ביניהם קשיים בולטים בהעסקת רופאים. עם זאת, קיימים בו תנאים המאפשרים צמיחה מקצועית ואישית של הרופא ויש לפעול במטרה להביא תנאים אלה לידיעת הקהילה הרפואית, כמוקד למשיכת רופאים לאילת. על מנת לבחון את הבעיה מצד התושבים הועברו שאלונים בקרב תושבי העיר שקיבלו טיפול בביה"ח בשנה האחרונה. מניתוח השאלונים עלה כי 80% מהנשאלים אינם מודעים להגדרתו של בית החולים 'יוספטל' כבית חולים ראשוני וכן רובם אינם מודעים לשינויים שחלו בו בשנים האחרונות כגון רכישת מכשור רפואי מתקדם ושיפוץ חדר המיון והכניסה. בנוסף, 70% מהנשאלים טענו, כי גיוס רופאים ישפר את שביעות רצונם. במסגרת זו פעלו הסטודנטיות לזהות את סל התמריצים שיניע רופאים מומחים לעבור לאילת. לשם כך העבירו הסטודנטיות, שאלון גם בקרב רופאים תושבי אילת וערכו ראיונות לרופאים מומחים המתגוררים במקומות שונים בארץ, על מנת לברר את הגורמים המשפיעים על רמת הנכונות שלהם לעבור לעבודה בבי"ח יוספטל באילת. הגורמים הבולטים הינם שכר, אופק תעסוקתי ומשיכה למאפייני העיר. לאחר גיבוש הממצאים מצאו הסטודנטיות, כי המתכון להצלחה בגיוס טמון במציאת ה'מפתח' לליבו של כל רופא. על כן, המליצו, לגייס "צייד ראשים" אשר תפקידו לזהות רופאים פוטנציאליים לגיוס, ביצוע תחקיר אודות מאפייניהם האישיים והמקצועיים, תחביביהם ואורח חייהם ויצירת קשר עימם ("חיזור") במטרה להציג בפניהם את יתרונות העיר אילת ולהציע להם סל תמריצים מותאם אישית שיניע אותם להגיע לעבודה בבית החולים "יוספטל".

 

היתכנות כלכלית להקמת מרכז מידע אינטראקטיבי לתיירות

הפרויקט בוצע על ידי הסטודנטים: שניר סבג, אלכס וולובייב, יאיר גרימברג ולווה על ידי מנכ"ל תאגיד התיירות העירוני – יוסי חן.

הפרויקט עוסק בניסיון לעלות את רמת המודעות של תיירים לאטרקציות ולפעילויות בעיר על ידי הגדלת החשיפה של מידע תיירותי דרך הקמת מרכז מידע חדש. ממחקר שערכו הסטודנטים על ידי שאלונים שחולקו לתיירים וראיונות אישיים עם בעלי תפקידים בעיר, נמצא כי 34% מתיירי פנים ותיירי וחוץ, אשר מגיעים לאילת הינם בעלי שביעות רצון נמוכה ממרכזי המידע הקיימים בעיר. מרכזי המידע באילת אינם עונים לציפיות ולסטנדרטים הקיימים במרכזי מידע אחרים בעולם. כמו כן מקבוצות מיקוד עם בעלי אטרקציות נמצא, כי תיירים הפונים לנקודות המכירה בבתי המלון ניזונים ממידע תיירותי חסר ובעל אינטרסים אישיים של מפעיליי נקודות המכירה/מידע. בהתאם לחזון תאגיד התיירות באילת, המליצו הסטודנטים לפתוח מרכז מידע חדיש ואינטראקטיבי, שימוקם בטיילת הצפונית ויעסוק בעיקר במתן מידע במספר שפות, מכירת כרטיסים לאטרקציות ולפעילויות, שיווק וקידום עסקים באילת ומכירת מזכרות של אילת. הקונספט העיקרי השונה ממתחריו הוא מתן יחס שווה והוגן לכלל העסקים ללא אינטרסים אישיים, מערכות מידע מתקדמות, ומיקום מועדף ואטרקטיבי. עוד בהתאם להמלצות, יקום המרכז  בשיתוף פעולה מלא בין תאגיד התיירות ליזם פרטי שייבחר דרך מכרז שיפורסם על ידי עיריית אילת.

בחינת ההזדמנויות בעיר להגדלת מספר העסקים של תושבות באילת

הפרויקט בוצע על ידי הסטודנטיות: הדר פרץ, שני כהן, רוזי גאלי, אילנה ציבן ולווה על ידי מרלן רוזנפלד, יועצת ראש העירייה והאמונה על השוויון המגדרי.

בעזרת סקירת ספרות, שאלוני גישוש, ניתוחי מודלים, ראיונות וניסוי בחנו הסטודנטיות את הביקוש מצד נשים לפתיחת עסקים, את החסמים, האתגרים והדרכים הפוטנציאליות להגדלת הנכונות ליזמות עסקית בקרב נשים. במסגרת קבוצת ניסוי שכללה 32 נשים, השתתפו הנשים בהרצאה שעסקה ביזמות, מסוגלות אישית וחשיפה לכלים קיימים. כחלק מהמחקר נשאלו הנשים לפני ואחרי ההרצאה. מהממצאים ניתן ללמוד על נכונות גדולה יותר לאחר ההרצאה. עם גיבוש הממצאים, הגיעו הסטודנטיות למסקנה, כי ישנם שלושה גורמים המשפיעים על היזמות הנשית בעיר, בתוכם רמת המודעות של הנשים לכלים וההזדמנויות הניתנים באילת נמוכה, רמת המסוגלות התעסוקתית שלהן אף היא נמוכה וכן, רמת הרצון להצלחה שלהן עוד מגיל העשרה. המלצות הסטודנטיות הן להציע תוכנית חניכה הכוללת ליווי צמוד, סדנאות לנשים אשר יתנו להן ידע מקצועי וניהולי ויעלו להן את רמת המסוגלות העצמית. עוד הומלץ לפרסם יותר את הכלים והתמריצים הקיימים בשוק וכן, לבחון תמריצים ייעודיים לנשים בלבד בפתיחת עסקים. המלצה נוספת היא לבנות פורמט הנותן לבנות בגיל העשרה בנייה נכונה המכוונת להצלחה ויזמות בעתיד.

 

 

 

בחינת התפקיד של הטכנולוגיה בפיתוח אטרקציות קיימות והגדלת הביקורים החוזרים

הפרויקט בוצע על ידי הסטודנטים: לימור עבדו, אבי משה וליז קודוצ'יגוב ולווה על ידי יוסי אני – מנהל המצפה התת ימי ונועם וייס- מנהל פארק התיירות.

הפרויקט עוסק בניסיון להציע גירויים ומוקדי משיכה באטרקציות באילת כדי למשוך תיירים לביקורים חוזרים ולמנף את תדמית העיר אילת. לצד מגמה הולכת וגדלה של תיירי פנים המגיעים לאילת, עומד מספר המבקרים החוזרים לאטרקציות עומד על 25%, כך שאחד לארבעה חוזר לבקר באטרקציות. עוד ציינו הסטודנטים, כי סגירת האטרקציות עיר המלכים ומרכז THE MAX מעלים את ההשערה, ששביעות רצון מאטרקציות באילת פוחתת משנה לשנה. בעזרת שאלונים שחילקו הסטודנטים לנופשים באילת, עלה כי קיים ביקוש לאמצעיים טכנולוגיים כחלק מהעשרת החוויה. במהלך סקירת הספרות הגיעו הסטודנטים לשלושה פתרונות מתאימים לבעיה: שילוב אמצעיים טכנולוגיים, הקמת מרכז מדעי טכנולוגי ושיתוף פעולה של בעלי העניין בנוגע לאופן שיווק האטרקציות. לאחר ניתוח השאלונים וראיונות העומק הפתרון הנבחר הוא "שיפור ושימור הקיים" על ידי שילוב אמצעיים טכנולוגיים. עם גיבוש הממצאים, בחרו הסטודנטים להתמקד בפארק הצפרות כמקרה בוחן משתי סיבות: שביעות הרצון הנמוכה שהתקבלה מהנבדקים והעובדה שהפארק נטול אמצעיים טכנולוגיים. כחלק מההמלצות, פותחה תוכנית תלת שנתית המציעה הטמעה של משחק ניווט בשטחיה על ידי אפליקציה המכוונת מנקודה לנקודה ומעבירה ערכים, ידע ואהבת הארץ. במהלך ביצוע הפרויקט יוקמו מנגנוני בקרה ופיקוח שיבחנו את התקדמות הפרויקט ובמידה של הצלחה, נמליץ להטמיע את הפתרון באטרקציות נוספות בעיר אילת.

היתכנות כלכלית לבניית מעונות סטודנטים חדשים

הפרויקט בוצע על ידי הסטודנטיות: ליסה עגיב ועדי טל ולווה על ידי ינקי ירדני, רמ"ן קמפוס אילת. 

בעת הקמת האוניברסיטה באילת תוכננה בנייה של 7 בנייני מגורים לסטודנטים, שיאכלסו כ-500 סטודנטים. בפועל, קיים בניין אחד בלבד ובו 72 מיטות. נכון לשנת 2016, לומדים באילת כ-600 סטודנטים, מתוכם 75% אינם תושבי העיר אילת. למרות זאת, במעונות הקמפוס מתגוררים כ-70 סטודנטים בלבד. הסטודנטיות בדקו, האם הוספת מעונות בקמפוס ושדרוגם תעלה את הביקוש למגורים במעונות, ומהי הדרך האופטימלית לגיוס הכספים על-ידי האוניברסיטה, על מנת לפתח את המעונות. הסטודנטיות הביאו בחשבון, שהביקוש וההיצע חייבים לעלות בקנה אחד, ולכן יש ליצור תכנית שיווקית להעלאת הביקוש, ותכנית כלכלית לפיתוח ולשדרוג המעונות בקמפוס. במסגרת עבודת המחקר, בחנו הסטודנטיות בשלב ראשון את מידת הנכונות של הסטודנטים לגור במעונות הקמפוס. מממצאי המחקר עולה, כי ישנה התעניינות רבה לגבי המעונות וכן שהשיווק שנעשה לקמפוס אינו אינטנסיבי מספיק. סקר שנערך בקרב סטודנטים בקמפוס העלה, כי הגורם העיקרי המשפיע על בחירת מקום המגורים הוא מחיר השכירות. גורמים משפיעים נוספים הם מספר שותפים נמוך והקרבה למוסד הלימודים. הסטודנטיות בדקו את החלופות לגיוס כספים על מנת להגדיל את ההיצע ובניית בניינים נוספים, בתוכן מימון עצמי של האוניברסיטה, חברה קבלנית חיצונית בפרויקט BOT, גיוס תרומות, מכירה של המעונות למגזר הפרטי, כולל משקיעים מחו"ל. לאחר בחינת מגוון חלופות נבחרה החלופה של בניית המעונות ע"י מכירת הדירות במגזר הפרטי.

 

בחינת פתרונות למניעת בריחת מוחות של אקדמאיים צעירים מאילת

הפרויקט בוצע על ידי הסטודנטים: יהל לוי, רותם כהן וליהי אופיר ולווה על ידי עו"ד שרון מיר, מנהלת מרכז הצעירים בעירייה.

תחילה בדקו הסטודנטים את נושא פערי ההתאמה בשוק העבודה באילת המוגדרים כמצבים בהם אקדמאים עוסקים במקצוע אשר אינו תואם את השכלתם. פערי ההתאמה מובילים לתחושה של מחסור במיצוי הפוטנציאל והם הגורם המשמעותי לתופעת בריחת המוחות. שוק העבודה באילת, מטבעו, קטן יחסית עקב ריחוק העיר ממרכזים עירוניים ומציע מקורות תעסוקה מוגבלים. בסקר שערכו הסטודנטים בקרב האקדמאים הלומדים בעיר וכאלה שעזבו אותה, עלה כי היעדר מקורות תעסוקה, מגוון נמוך של מקורות תעסוקה, אפשרויות קידום מעטות ומחסור בניסיון תעסוקתי היוו את הגורמים המרכזיים להחלטתם לעזוב בתום לימודיהם את העיר ולעבור למקום אחר, בו שוק העבודה נחשב אטרקטיבי יותר בעיניהם. התוצאות הובילו את הסטודנטים למסקנות שניתן לעצור את בריחת המוחות מהעיר באמצעות מספר פעולות, ביניהן, לאפשר לסטודנטים בעיר לצבור ניסיון תעסוקתי רלוונטי עוד במהלך לימודיהם, כדי שיגיעו עם יתרון יחסי לשוק העבודה התחרותי ושיש לעודד מעסיקים לבחור להעסיק אקדמאים באמצעות תמריצים כספיים. כחלק מתהליכי ההתמודדות עם התופעה נפתחו בערים בפריפריה כמו באילת מרכזי צעירים, שמטרתם לקדם את השתלבותם המיטבית של צעירים בחיי החברה הישראלית בכלל ובחיי העיר בפרט. עם גיבוש הממצאים המליצו הסטודנטים להקצות איש קשר אקדמאי במרכז הצעירים, שתפקידו ללוות את האקדמאים, סטודנטים ובוגרים, ולסייע להם להשתלב בשוק העבודה המקומי עוד בתקופת לימודיהם בעיר, מתוך תקווה, כי נגיעה אישית בכל אחד מהאקדמאים בעיר תתרום לתחושת חיבור טובה יותר לעיר, מה שיגביר את נכונותם להישאר בעיר בסיום לימודיהם ולהשתלב בכוח העבודה המקומי.

חדשות
דלג על חדשות

חדשות

עצור
לידיעת ציבור הרוחצים
למשך העונה קרובה יפעלו סוכות ההצלה בין הימים א - ש בין השעות 17:00- 09:00
חניונים לטווח ארוך
לרשות התיירים והמבקרים בעיר ישנם שני חניונים לטווח ארוך, האחד בכניסה לעיר בסמוך לגן הבוטוני והשני ברחבת העפר מול חוף אלמוג.
המזרקה המוזיקלית
במהלך חג הסוכות תפעל המזרקה העירונית ברצף בין התאריכים 5/10 ועד 10/10 בשעות הקבועות 20:30 , 21:30
מוקד 106
רוצים לדווח על מפגע? יש לכם תקלה? צלצלו למוקד 106 או שלחו לנו דואר אלקטרוני: moked@eilat.muni.il
עבור לתוכן העמוד